קששעהמט1

רִבּוֹנוֹ שֶׁל־עוֹלָם הֲרֵינִי מוֹחֵל לֵכֹל־מִי שֶׁהִכְעִיס וֵהִקְנִיט אוֹתִי אוֹ שֶׁחָטָא כֵּנֶגְדִּי בֵּין בֵּגוּפִי בֵּין בֵּמָמוֹנִי בֵּין בִּכְבוֹדִי בֵּין בֵּכָל־אֲשֶׁר לִי בֵּין בֵּאֹנֶס בֵּין בֵּרָצוֹן בֵּין בֵּשׁוֹגֵג בֵּין בֵּמֵזִיד בֵּין בֵּדִבּוּר בֵּין בֵּמַעֲשֶׂה בֵּין בֵּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בֵּגִלְגּוּל אַחֵר לֵכָל־בַּר יִשְׂרָאֵל וֵלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בֵּסִבָּתִי. יֵהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדוֹנַי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא אֶחְטַא עוֹד וֵלֹא אֶחֱזֹר בָּהֶם וֵלֹא אָשׁוּב עוֹד לֵהַכְעִיסֵךָ וֵלֹא אֶעֱשֶׂה הָרַע בֵּעֵינֶיךָ וּמָה־שֶׁחָטָאתִי מֵחֹק בֵּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וֵלֹא עַל־יְדֵי יִסּוּרִים וָחֳלָיִם רָעִים: יִהְיוּ לֵרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וֵהֶגְיוֹן לִבִּי לֵפָנֶיךָ אֲדֹנָי צוּרִי וֵגֹאֲלִי: