הנגניה

[Verse] בכפר קטן נולדנו חמשה חברים, ילדים פשטים בין גבעות הירוקים. עם חלום של מוסיקה וצחוק מתגלגל, ניגנו בבית ישן, בין שדה וצליל כינור ויוקולילי. [Verse 2] אז בוקר בא ויום יורד בריחש הגדול, עלינו על תחנות תל-אביב, ברוח הדאווין. שם בעיר הגדולה, בין מגדלים גבוהים, חיים את החלום, מנסים ומנגנים. [Chorus] הנגניה, מהלב עבר הירוק, חיוכים שבלוחם, חמשה חברים ששרים את התקווה. הנגניה, באולפן ובשטח, מנגנים לכל הלב, צלילים שמעירים את הנשמה. [Verse 3] שבתות בכפר, שבים אל הדרכים, יותר מבוגרים, אך אש בעיניים כמו ערכים. בין צחוק לבין דמעות, תמיד יש שירים, חיים פעמיים, בין חלום ומציאות, נותנים ונותנים. [Verse 4] שתל אביב בלילה, מחכה לנו חולם, שרות רחבות בעיר,' חיים את תובלת הים. חילופים של עולם, בין כפר לעיר, בהנגניה תמיד ביחד, לשיר ולהרגיש. [Chorus] הנגניה, מהלב עבר הירוק, חיוכים שבלוחם, חמשה חברים ששרים את התקווה. הנגניה, באולפן ובשטח, מנגנים לכל הלב, צלילים שמעירים את הנשמה.